גידול הקפה בהודו – עבר ועתיד

בהודו מתגוררים יותר ממיליארד אנשים, 22 שפות, וכמה מהערים המגוונות ביותר מבחינה תרבותית ואתנית. היא תופסת את האזור הגיאוגרפי הגדול ביותר בדרום אסיה. זוהי גם המדינה השביעית בגודלה בייצור הקפה בעולם.  כיום מיוצא בין 70% ל -80% מכל הקפה ההודי. היעדים הנפוצים כוללים את איטליה (המהווה כמעט 30% מיצוא הקפה ההודי), גרמניה, רוסיה וספרד.

קפה מילא תפקיד חשוב בכלכלת הודו במשך מאות שנים.

עפ"י המסורת, הגיע הקפה להודו במאה ה-16 מוחבא בזקנו של "באבא בודאן", סופי שהתרשם מהמשקה שטעם בעת עלייה לרגל למכה והחליט שהוא יבריח איתו קפה להודו ואכן החביא פולים בזקנו כשיצא מנמל מוקה התימני לפני יותר מ -400 שנה.

לאחר שחצה את הגבול בבטחה, הוא זרע את הפולים על גבעה ברובע צ'יקמגור, ובכך סימן את תחילתו של ייצור הקפה בהודו.

הגידול נמשך בקנה מידה קטן, עד אמצע המאה ה -19 ומשם הוא צמח בקנה מידה גדול והיום הודו היא יצרנית הקפה השביעית בגודלה בעולם. הקפה בהודו גדל בשלושה אזורים עיקריים: קרנטקה (המהווה יותר מ -70% מכל הקפה ההודי), קראלה וטמיל נאדו. לגידול הקפה חלק חשוב בכלכלה ההודית כיום.

בהשוואה לקפה ממקורות מיוחדים מוכרים כמו קולומביה ואתיופיה, הקפה ההודי נחשב מבחינה היסטורית "נחות" ובאופן מסורתי הוא שימש בתערובות ולא כקפה חד זני איכותי.

בשנים האחרונות, הצמיחה הכלכלית המקומית כמו גם העניין הבינלאומי הגובר במקורות SPECIALTY COFFEE  "חדש" הביאו לשינוי בענף ויש המכירים בכך שיש פוטנציאל רציני לעליית איכות הקפה ההודי.

בשנים האחרונות ישנה צמיחה ניכרת בקידום הקפה ההודי ועליה מרשימה באיכותו. קפה הודי עם ציוני איכות של 85-86 כבר אינם דבר נדיר וגם שיטות עיבוד חדשות כמו תסיסה אנאירובית או קרבונית נכנסות ומוסיפות למגוון ההיצע העצום של הקפה ההודי.

בשלוש השנים האחרונות זכה הקפה ההודי להכרה והערכה רבה בארה"ב אך לא רק וגם ביפן, דרום קוריאה, אוסטרליה ושווקים גדולים אחרים ישנה דרישה גוברת לקפה מיוחד מהודו.

לצד הקפה ה"חדש" בהודו המתפתח בשנים האחרונות יש קפה ייחודי שהודו מייצאת זה מאות שנים ה"מונסון מלאבר".

מונסון מלאבר היא שיטת עיבוד ייחודית לחוף המלבר של קרנטקה. הקפה הזה מוגן כיום תחת האינדיקציות הגיאוגרפיות של הודו, כלומר ניתן למכור קפה רשמית כמונסון מלאבר רק אם הוא מגיע מאזור זה.

התהליך מתוארך לשלטון הקולוניאלי הבריטי, כאשר הקפה נשלח בדרך הים מהודו לאירופה במסע שארך כשלושה עד ארבעה חודשים שבמהלכם נחשפו הפולים לגשם מונסוני ולרוחות האוקיינוס.

במשך זמן זה, הפולים מתנפחים, מאבדים את החמיצות המקורית שלהם ומשנים צבעם לצבע זהוב חיוור, בניגוד לצבע האופייני של קפה ירוק. התוצאה של תהליך זה היא קפה המתואר לעיתים קרובות כגוף כבד, חריף ויבש, בעל ארומה שוקולדית ובטעמים של תבלינים ואגוזים מיובשים וחומציות נמוכה ביותר.

היום מחקים יצרנים את תהליך המונסון באופן מלאכותי בתהליך מבוקר כדי לחקות את מה שהתרחש באופן טבעי על גבי האוניות.

ומה עתיד גידול הקפה בהודו?

לגידול הקפה בהודו מספר נקודות שמונעות ממנה מלהפוך למדינה שמוכרת בייצור עקבי של קפה איכותי.

ראשית: האקלים שלה. האופי הבלתי צפוי של מזג האוויר העונתי של הודו באזורי גידול הקפה גורם לכך שעונת קטיף אחת יכולה להיות שונה לחלוטין מאחרת. מכיוון שהאקלים באזורים אלה מועד לשינויים פתאומיים ובלתי צפויים, הדבר יכול להשפיע מאוד על מחזורי היבול השלמים, במיוחד עבור צמחי ערביקה. כתוצאה מכך, איכות הקפה יכולה להשתנות באופן משמעותי מעונה אחת לאחרת.

עם הזמן, זה הביא לתחושה של חוסר ודאות סביב ייצור הקפה ההודי – ופחות ביטחון מצד הקונים כתוצאה מכך – הימור שרוכשי קפה ירוק רבים אינם מוכנים לקחת.

אתגר גדול נוסף לייצור הקפה המיוחד ההודי הוא מציאת כוח אדם מיומן. קשה למצוא קוטפים מנוסים ומנוסים שיכולים לבחור באופן קבוע את דובדבני הקפה הבשלים ביותר ונדרשת הכשרת כוח האדם הנדרש לקטיף קפה איכותי בחוות קפה הודיות רבות.

יחד עם זאת ולמרות הכל, תפיסות מוקדמות, מזג אוויר עונתי בלתי צפוי ובעיות בכח עבודה, ברור שיש פוטנציאל רב עבור הודו למנף את מקומה כיצרן קפה עולמי ולהפוך למקור קפה מיוחד יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.